<h1>מרדכי סימן קס"ג</h1>
<h2>דף מו:</h2>
להיכן הוא חוזר פי' האלפסי דמלתא באפי נפשה היא וה"פ להיכן הוא חוזר אותו שמברך אכלנו משלו והם משיבין [ברוך] שאכלנו משלו וכו' וכן הלכתא וכן פסק בה"ג וכן נראה לראב"י העזרי עיקר וכן פירשו הגאונים ור"י פירש דאיחיד המפסיק סעודתו לשנים קאי ואחר גמר סעודתו להיכן הוא חוזר ופסיק הלכתא למקום שפסק דהיינו לברכת הארץ לפי דברי ה"ג ור"י שפסקו כרב ששת שמפסיק עד סוף ברכת הזן ולאחר שיגמור סעודתו מתחיל בברכת הארץ דהיינו למקום שפסק וא"צ לזימון שהרי כבר יצא י"ח זימון תחלה אבל רש"י ז"ל פירש בריש שמעתין עד היכן ברכת זימון שצריכין להיות ג' וכשהם שנים לא יאמרוה ובסוף שמעתין פי' עד היכן הוא חוזר מי שנצטרף לזימון דאמרינן לעיל לרב ששת ברכת זימון עד הזן להיכן הוא חוזר יחיד שהפסיק לב' לאחר גמר סעודתו וקאמר חוזר לתחלת הזן שהרי נתחייב בזימון שמתחלה נקבע בג' (ור"ש) [ורבנן] אמרי למקום שפסק לברכת הארץ כשאר יחיד ומשמע מתוך פירושו שיחיד אין לו לומר בשום פנים ברכת הזן ופירושו דחוק והקשו התוס' על פירושו דהא קי"ל שלש ברכות דאורייתא ומעשה בכל יום דלא עבדינן הכי.
